אאא

טיפים ומידע שימושי > הסכם סודיות – מה לבדוק בעת משא ומתן ולפני חתימה

יש המאמינים כי הסכמי סודיות הם הסכמים שבלוניים, חסרי חשיבות וכי כל דוגמא שנמצא באינטרנט תספק את מטרתנו, האומנם?

לרוב, הסכמי סודיות נחתמים בין צדדים המעוניינים לבחון אפשרות לשיתוף פעולה עסקי או מסחרי ולשם כך נאלצים לחשוף מידע רגיש אשר אינם מעוניינים כי ייחשף בפני הציבור הרחב או צדדים שלישיים כמו מידע המקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו. מידע זה יכול להיות מידע עסקי, פיננסי, מידע אודות פיתוחים טכנולוגיים של החברה, תרשימים, שרטוטים וכד'.

הסכם סודיות יכול להיות חד צדדי (לדוגמא הסכם בין מעביד ועובד שנחשף למידע סודי המפותח על-יד החברה בה הוא עובד ולצורך כך חותם על התחייבות לסודיות בפני מעבידו) או דו-צדדי (לדוגמא במקרה בו שני צדדים המעוניינים בשיתוף פעולה וחושפים מידע עסקי ופיננסי בפני הצד השני).

להלן דוגמאות למספר נושאים חשובים שיש לתת עליהם את הדעת בעת בחינת הסכם סודיות: 

  • האם ההסכם חד צדדי או דו צדדי האם רק צד אחד חושף מידע סודי או ששני הצדדים חושפים מידע כזה? על מי יחולו התחייבויות לסודיות?
  •  הגדרת מטרת ההתקשרות הגדרה נכונה של המטרה תעזור באיזון ההגנות בהסכם הסודיות. יש לוודא כי ההגדרה תהיה מספיק רחבה על-מנת לכלול את מטרת ההתקשרות העיקרית וכן מטרות משניות או אחרות אשר עשויות לעלות מהמגעים עם הצד השני להסכם. לדוגמא: האם ההסכם מיועד להגן על מידע שלא יתפרסם לפני הגשת פטנט? או האם מטרת ההסכם היא לאפשר בדיקת שיתוף פעולה עסקי ואנו כחושפי המידע רוצים לוודא כי הצד השני לא ישתמש במידע לעסקיו או על-מנת להתחרות בנו?
  •  הגדרה של המונח "מידע סודי" – הצד שחושף את המידע ירצה לגדיר בצורה רחבה את סוג המידע שיחשב למידע סודי ואילו הצד שמקבל המידע ירצה כי ההגדרה של מידע סודי תהיה צרה ככל האפשר על מנת לצמצם את טווח האחריות שלו. לדוגמא: הגדרה רחבה של מידע סודי תכלול כל מידע שנתקבל בקשר עם מטרה מסוימת  כולל  תרשימים, נוסחאות, קוד, חומרה, תוכנה, מידע שיווקי, רשימות של לקוחות, מידע פיננסי וכד', ההגדרה תכלול את אופן חשיפת המידע (לדוגמא: בעל-פה, בכתב, או בכל דרך אחרת) וכן תתייחס למסגרת זמן (לדוגמא: מידע שנחשף לפני ואחרי החתימה על הסכם הסודיות).
  •  השימוש במידע הסודי חשוב לשים לב מי הם האנשים המורשים להשתמש במידע הסודי. (מנהלים, העובדים, בעלי המניות, יועצים, קבלני משנה) וחשוב להגביל את זכות השימוש שלהם במידע (לדוגמא: לצורך בדיקת ההזדמנות העסקית או את ערכה המדעי של ההמצאה).  הצד שחושף את המידע ירצה כי לא תהיה התחייבות מצידו כי המידע שהוא מספק בדוק, נכון וללא טעויות, כי לצד המקבל לא תהיה כל זכות שימוש אחרת במידע, כי לא יתפרש כאילו קיבל הצד השני רישיון לשימוש במידע, כי הצד השני יחשוף את המידע בפני עובדיו ויועציו לפי הצורך וכי יחייב את אלה בחובת סודיות לפחות באותו היקף כפי שהוא חב כלפי חושף המידע.
  •  תקופת ההסכם - חשוב להגדיר את תקופת ההסכם ומתי הוא פוקע או באילו תנאים יבוטל. ברגע שהושגה המטרה לשמה נחתם ההסכם והצדדים החליטו לא לשתף פעולה או לחתום על הסכם מפורט לצורך שיתוף הפעולה האמור, אין צורך כי הסכם הסודיות ימשיך לחול (בהסכם המפורט אמורות להיות הוראות בדבר חובת הסודיות של הצדדים להסכם). במידה והצדדים נפרדים ולא ממשיכים יחדיו בשיתוף פעולה כלשהו, הצד שחושף את המידע יהיה מעוניין כי חובת הסודיות תמשיך לחול על הצד שקיבל את המידע לתקופה ארוכה ככל שניתן. לרוב מדברים על תקופות של 3-5 שנים. בהקשר של פטנטים תיתכנה תקופות ארוכות יותר. 
  • מה עושים עם המידע הסודי לאחר תום ההסכם – לרוב הצד החושף את המידע ירצה לוודא כי אם לא יהיה המשך שיתוף פעולה בין הצדדים, כי הצד שיקבל אתה מידע החזיר את כל המידע שיקבל ו/או השמיד אותו וכי יאשר כי כל הפעולות הרלוונטיות ננקטו ברמה ארגונית. 
  • המחאת זכויות בהסכם  - לרוב הצדדים לא יהיו מעוניינים כי מי מהצדדים יוכל להמחות את זכויותיו לצדדים שלישיים ללא הסכמת הצד השני אלא אם כן, מדובר בחברת בת או חברת אם. בכל מקרה הצד שחושף את המידע ירצה לאשר כל המחאה כזו מכיוון שמדובר בהמחאת זכויות במידע שלו. 

עוד סוגיות שיש שיכללו בהסכם: באילו מקרים מידע שנתקבל ע"י צד להסכם לא ייחשב כמידע סודי, מה הדין החל על ההסכם ומה יקרה בעת סכסוך – האם יוכלו הצדדים לפנות לבית משפט או שיעדיפו כי סכסוך יתברר בפני בורר? ועוד.

כאשר שוקלים חתימה של הסכם סודיות, כדאי להקדיש מחשבה להגדרת המטרה שלשמה מתקשרים הצדדים ולקחת בחשבון מצבים בהם הצדדים חורגים מהמטרה המקורית. לדוגמא: הצדדים התכוונו לבחון שיתוף פעולה בפרוייקט מחזור נייר ולאחר מכן המשיכו ובחנו שיתוף פעולה בפרוייקט מחזור זכוכית וגם השקעה בחברה X. הגדרה רחבה מספיק של מטרת ההתקשרות בין הצדדים (לדוגמא: לבחון שיתופי פעולה עסקיים והשקעות) וכן הגדרה מספיק רחבה של סוגי המידע הסודי שיועבר/עשוי להיות מועבר בין הצדדים, תסיר חשש מחשיפה לא מתוכננת של מידע סודי.

מאת: עו"ד יפעת אביטל

 

לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעו"ד חוזים או עו"ד מסחרי, לחצו כאן
 
** הרשימה הנ"ל אינה רשימה מקיפה או ממצא ואינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי מקצועי אצל עו"ד המתמחה בתחום אליו מתייחס ההסכם המסוים. הרשימה לעיל מהווה דוגמא בלבד לסוגי הנושאים שיש לתת עליהם את הדעת בעת הכנת הסכם סודיות.

מדיניות פרטיות