טיפים ומידע שימושי > הסכם ממון - למה זה טוב?

למי מיועד הסכם ממון? הסכם ממון הוא הסכם הצופה פני עתיד ונועד להסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג במקרה של פרידה. הסכם ממון יכול להיערך בין בני זוג נשואים או העומדים להינשא או, בין בני-זוג שאינם נשואים ומעמדם הינו של "ידועים בציבור". אין מניעה כי בני זוג חד מיניים יערכו הסכם ממון ביניהם, אולם הסכם זה לא בהכרח יאושר ע"י בית המשפט.

 תוקף ההסכם - תוקפו של הסכם ממון מותנה באישור ההסכם ע"י בית המשפט, ורק לאחר האישור יש להסכם הממון תוקף. לפני נישואי בני הזוג קיימת אפשרויות נוספות למתן תוקף להסכם והן: (1) הרב שעורך את הקידושין יאשר את ההסכם או (2) אישור המסמך ע"י נוטריון.

 תוכן ההסכם: הסכם ממון מסדיר אך ורק סוגיות הנוגעות לענייני הרכוש של בני-הזוג, בין אם רכוש קיים ובין אם רכוש עתידי שיצטבר במהלך חייהם המשותפים. כמו כן, ההסכם יכול להסדיר את אופן ודרך הפרידה של בני הזוג.

 חלוקת רכוש בדין: חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973, קובע הסדר לפיו כלל הרכוש הנצבר במהלך הנישואין הינו רכוש משותף לבני הזוג ללא קשר לאופן רישומו של הרכוש, ועם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית הרכוש שנצבר. עוד קובע החוק כי רכוש שהיה בבעלות מי מבני הזוג ערב הנישואין אינו רכוש משותף לצדדים והוא יוותר רכושו של בעליו גם במקרה של פקיעת הנישואין.

 חלוקת רכוש בהסכם: בהסכם ממון בני הזוג יכולים לקבוע הסדרים שונים מהקבוע בחוק או, לקבוע פוזיטיבית אילו נכסים יהיו בבעלות מי ממבני הזוג באופן בלעדי, ועוד.

 לא בכל מקרה יש טעם בעריכת הסכם ממון, אולם קיימים מספר מקרים קלאסיים שבהם הסכם ממון נדרש ומספק הגנה לחותמים עליו.

 הנה כמה דוגמאות לחשיבות של הסכם ממון וההגנה שהוא מספק:

  •  מקרים בהם לאחד מבני זוג נכסים רבים ואילו לצד השני נכסים מועטים או שהינו ללא נכסים או רכוש כלל - במצב כזה עלול בן הזוג עתיר הנכסים לחשוש שמא האחר נישא לו כי הוא לוטש עיניים לרכושו, או שמא בעתיד במקרה של פרידה בין בני הזוג עלול הוא להיות חשוף לדרישה של בן/בת זוגו לקבלת רכוש שהיה בבעלותו ערב נישואיהם. הסכם הממון נועד להבטיח את הסדרת הרכוש למקרה מעין זה.
  •  בני זוג ללא נכסים כלל – חוק יחסי ממון קובע איזון משאבים דחוי לעת פקיעת הנישואין, דהיינו שכל מה שנצבר במהלך החיים המשותפים – ייחשב כמשותף ויחולק בין בני הזוג. לעניין זה אין נפקא מיניה אם מי מבני הזוג עבד מחוץ למשק הבית והאחר השקיע את זמנו בטיפוח הקן הביתי וגידול הילדים. במצב מעין זה, ייצאו שני בני הזוג עם מחצית מהזכויות הצבורות אלא אם כן קבעו אחרת במסגרת הסכם ממון. 

 במידה והוקם עסק כלשהו במהלך הנישואין, ונוצרו פערי שכר בין בני הזוג, יהיה בן הזוג ה"ביתי" זכאי למחצית מכל מה שנצבר.

 במידה ומי בני הזוג מעוניין להבטיח חלוקה באופן מסויים (כגון שהעסק יהיה לבן הזוג שהקים אותו ויתר הרכוש לבן הזוג האחר) – ניתן לקבוע זאת במסגרת הסכם, תוך קביעת מנגנון שיבטיח השוואת חלקו של כל אחד מהצדדים מבלי לפגוע בעסק או לחייב את פירוקו, או מאידך הותרת שני בני הזוג הגרושים כשותפים בעסק (דבר שעלול להביא לחיסול העסק במקרה של מחלוקות ביניהם).

  •  בני זוג עם הרבה נכסים, או נכסים עסקיים מורכבים וכד' - כאן יכולים להיכנס שיקולי מיסוי, וקביעת הפרדה או הגדרה ברורה של נכסים שיהיו שייכים לבן הזוג האחד והאחרים למשנהו.
  •  כאשר הוריו של אחד מבני זוג רוצים לתת מתנה או דירה לילדם מבלי להעניק את הזכויות בנכס לבן-הזוג של ילדו לעת גירושין - ההורים יכולים לדרוש כי בני הזוג הנישאים יערכו הסכם ממון ויקבעו את הוצאת הנכס הניתן במתנה ממצבת הרכוש המשותף. כמו כן רצוי מאוד שההורים המעניקים יערכו מסמך מתאים להבטחת רצונם כאמור לעת גירושין.
  •  כאשר בני הזוג נקלעים למצוקה כלכלית (כגון עסק שנוהל ע"י מי מבני הזוג קורס) לעיתים נוהגים בני הזוג לערוך ביניהם הסכם ממון במהלך חיי הנישואין כדי "להציל" את הרכוש מפני נושים. יש לקחת בחשבון כי במקרה כזה הסכם הממון עשוי שלא לתפוס כלפי הצדדים השלישיים (הנושים) אולם יחול ביחסים שבין בני הזוג בינם לבין עצמם.

 אלו הן רק מקצת הדוגמאות וכמובן שכל זוג יכול להטמיע בהסכם שייערך ביניהם את העקרונות לפיהם ינוהלו יחסיהם הרכושיים.

 נקודות למחשבה – מדגם של סוגיות שחשוב להסדיר

  1.  פירוט הרכוש הקיים לכל אחד מבני הזוג בעת עריכת הנישואין באופן דקלרטיבי;
  2. קביעה מהו ההסדר שיחול על פריטי רכוש אלו;
  3. כיצד ינהלו הצדדים את תהליך הפרידה ביניהם – כיצד יחולק הרכוש שנצבר במהלך הנישואין;
  4. האם תהיה פניה מוסכמת לגישור ועוד.

המשמעות של העדר הסכם (עבור נשואים, ידועים בציבור וחד מיניים): -

 כאשר בני זוג אינם עורכים הסכם, קיימת חשיפה של בן הזוג שהיה בעלים של רכוש לפני הנישואין לטענת בן זוגו כי היתה כוונה להעניק לו חלקים ברכוש וכד'. בית המשפט הכיר במספר מקרים שבהם לא היה ספק שהרכוש היה קיים בבעלות אחד מבני הזוג ובכל זאת קבע ביהמ"ש שיתוף (מדובר במקרים שבהם בני הזוג לא ערכו הסכם ממון).

 לגבי ידועים בציבור – עצם הקביעה כי בני הזוג הינם ידועים בציבור במסגרת ההסכם לא תהא מכרעת מבחינת מוסדות חיצוניים - כגון תקנונים של קופות פנסיה, זכויות שאירים / בני זוג ממקום עבודה של מי מבני הזוג, כאשר מדובר בזכויות המוענקות לבן הזוג שאינו רשום כנשוי.

למה כדאי להיעזר בעו"ד?

  1. כדי למנוע חוסר בהירות בניסוח ההסכם – הסכם לא ברור יכול לגרור פרשנות שונה מכוונת הצדדים בעת החתימה על ההסכם;
  2. כדי לוודא שההסכם אינו עומד בסתירה להוראות החוק/ים הרלוונטים;
  3. כדי להציף סוגיות שלא נלקחו בחשבון ולוודא שההסכם מקיף את כל הסוגיות הרכושיות העשויות לעלות במסגרת סכסוך בין בני זוג לדוגמא: נדל"ן, קופות פנסיה, קרנות השתלמות, חסכונות, הכנסות מעסק והכנסות עתידיות ועוד;
  4. כדי לוודא כי רצון הצדדים ומטרת עריכת ההסכם יושגו על הצד הטוב ביותר, ויושגו פתרונות אופטימאליים ומותאמים אישית לצרכי הצדדים.

 

 

מאת: עו"ד לאה שפיגל – אופיר ועו"ד לימור חלימי

 לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעו"ד דיני משפחה, לחצו כאן

 

המידע הנ"ל אינו מהווה מידע מקיף או ממצא ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי מקצועי אצל עו"ד המתמחה משפחה. המידע לעיל מהווה הסבר ראשוני ו/או דוגמא בלבד לנושאים שיש לתת עליהם את הדעת.