טיפים ומידע שימושי > הסכם לחיים משותפים

הסכם לחיים משותפים נהוג בין בני זוג החיים יחדיו, המנהלים משק בית משותף ושאינם נשואים. ההסכם משמש הצהרה של בני הזוג על חייהם המשותפים, על קיומו של משק בית משותף ואף על הכוונה להקמת תא משפחתי משותף. ההסכם יכול להסדיר את מערכת הזכויות והחובות בין בני הזוג, לתת מענה מוסכם לסוגיות בחיי היומיום של בני הזוג ולקבוע מראש הסדרים למצב עתידי של פירוד חלילה.

יש להבהיר כי ההסכם אינו יכול לקבוע הסדרים שיחולו במות אחד הצדדים, ולשם כך יש צורך לקבוע הסדרים לעת הפטירה במסגרת צוואות שישלימו את ההוראות העתידיות.

למי מתאים הסכם שכזה ואילו הסדרים נהוג לקבוע בו?

הסכם לחיים משותפים חשוב במיוחד לזוגות שלא נישאו רשמית או שאינם יכולים להינשא, ועליהם לא חלים חוקים המסדירים סוגיות של רכוש בין בני זוג. כמו כן מתאים הסכם שכזה לבני זוג חד-מיניים.

נהוג להסדיר בהסכם זה את הבעלות ברכוש שנצבר על-ידי כל אחד מבני הזוג לפני מועד תחילת החיים המשותפים. לרוב, מקובל לקבוע בהסכם כי הרכוש שצבר כל אחד מבני הזוג יהיה נפרד, וכך גם פירותיו (הכנסות או רווחים ממנו), וכי הבעלות הנפרדת על רכוש זה תחול גם במהלך החיים המשותפים או בסיומם. כן נהוג לקבוע כי לאחר מועד התחלת החיים המשותפים, רשאי כל אחד מהצדדים לעשות ברכוש הנפרד כל עסקה או פעולה (למשל: מכירה או השכרה של דירה), על-פי שיקול דעתו הבלעדי וללא צורך בהסכמת בן הזוג השני.

כן נהוג לקבוע בהסכם החיים המשותפים את אופן קביעת הבעלות ברכוש שייצבר על-ידי הצדדים במהלך החיים המשותפים ואת אופן חלוקתו במידה והצדדים יגיעו חלילה לפרידה.

כמו כן נהוג להסדיר את אופן מימון הנטל הכלכלי במשק הבית המשותף, הסדרים להורות משותפת (שהינם בגדר הצהרת כוונות) ועוד.

ע"פ הדין, ולהבדיל מבני זוג הנישאים זה לזה – כאשר מדובר על ידועים בציבור לא חלה חובה חוקית לאשר את ההסכם בפני טריבונל שיפוטי (ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד הרבני), וההסכם תקף עם חתימת הצדדים עליו וללא אישור כאמור.

דוגמא לנושאים שיכלול בהסכם לחיים משותפים

  • הגדרת הרכוש הנפרד: רכוש שנצבר עד למועד התחלת החיים המשותפים – מה הזכויות לגביו? מה ייחשב משותף ומה ייחשב רכוש נפרד, מה קורה בעת עסקאות ברכוש זה על-יד מי מהצדדים? מה קורה במקרה של תחלוף רכוש נפרד?
  • רכוש משותף: מה דינו של רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים? לדוגמא: בית שנרכש ע"י שני בני הזוג, האם יירשם על-שם שניהם בחלקים שווים או לפי תרומתו הכספית של כל אחד מן הצדדים לרכישה?
  • מתנות וירושות: מתנות או ירושה שמי מבני הזוג קיבל במהלך חייהם המשותפים? האם ייחשבו כרכוש נפרד או רכוש משותף?
  • ניהול משק הבית המשותף – כיצד ימומן?
  • איך יתייחסו לחובות של מי מהצדדים? האם רשאי ויכול אחד מבני הזוג לייצר חובות משותפים לשני הצדדים? מי חב בחובות אלו במהלך החיים המשותפים ולאחריהם? כיצד ייקבע מי יישא בחוב זה או אחר?
  • מה ההסדר לעת פירוד בין הצדדים? כיצד מודיעים על פרידה? מי עוזב את מקום המגורים המשותף? תוך כמה זמן? איך ייקבע מהו הרכוש המשותף, וכיצד הוא יחולק ?
  • ניתן לקבוע הסדרים לגבי ילדים משותפים לבני הזוג.

הסדרים לעת פטירה של אחד הצדדים יכולים להיכלל בהסכם אולם על מנת שיהיו בעלי תוקף מחייב יש להסדירם גם במסגרת צוואה.

 

מה ההבדל בין הסכם לחיים משותפים להסכם ממון?

למעשה, הסכם ממון והסכם חיים משותפים הינם מהותית בעלי אותן מטרות, כשההבדל העיקרי הוא האם יש צורך באישור בית המשפט לענייני משפחה לכניסת ההסכם לתוקפו.

כפי שצוין לעיל, כאשר מדובר בבני זוג שאינם מתעתדים להינשא – די בחתימתם על הסכם לחיים משותפים, כדי שההסכם יהיה תקף ויחול עליהם.

כאשר מדובר בבני זוג שנישאו או עתידים להינשא – ההסכם ייכנס לתוקף רק לאחר מתן אישור פורמאלי לגבי רצונם החופשי של כל אחד מהצדדים להתקשר בהסכם, והבנתם את משמעות ההסכם ותוצאותיו.

את הסכם הממון אפשר לאשר לפני החתונה באמצעות הרב רושם הנישואין (בערב החופה) או בפני נוטריון, כמו גם בביהמ"ש לענייני משפחה או בביה"ד הרבני.

אם הצדדים מעדיפים לאשר את ההסכם לאחר הנישואין יוכלו לעשות זאת רק בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

 

מדוע חשוב להיעזר בעו"ד המומחה בתחום?

לכל אחד מהצדדים חשוב כי תהיה וודאות ומינימום סיכונים לגבי הרכוש שבבעלותו, על מנת שהסוגיות הכלכליות לא יעיבו על הכניסה בשמחה לחיים המשותפים, ועל ניהול משק הבית המשותף והחיים המשותפים. לשם מתן התייחסות נכונה וכוללת לכלל הסוגיות העשויות לעורר מחלוקות בין בני הזוג, יש צורך בעו"ד מנוסה המתמחה בתחום זה; (א) שיכול להציע הסדרים שיתאימו לבני הזוג באופן המתחשב באינטרסים של כל אחד מהם וברגישויות שהוא מביא עימו ו- (ב) שידע לנסח את ההסדרים שיקבעו באופן ברור ומדויק כך שלא התעוררו ספיקות ולא יתקיימו פרשנויות סותרות  לגבי כוונות הצדדים בהמשך.

 

מאת: עו"ד לאה שפיגל-אופיר

לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעו"ד דיני משפחה, לחצו כאן

 

המידע הנ"ל אינו מהווה מידע מקיף או ממצא ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי מקצועי אצל עו"ד המתמחה בדיני משפחה. המידע לעיל מהווה הסבר ראשוני ו/או דוגמא בלבד לנושאים שיש לתת עליהם את הדעת.